מה הבעיה בחיסכון?

בעשור וחצי האחרונים ראינו איך שווי הכסף נשחק, פתאום יש תחושה ששווי הכסף שמרוויחים בעבודה לא מספיק לקיים את הרכישה של הדברים האלמנטרים ביותר כגון מוצרי הבסיס אשר בהם: מזון, תחבורה, חינוך, קורת גג- (דיור), וכדומה.

כסף שטרות הם פיסות נייר שהציבור מכיר בערכן ושוויים נקבע ממש כמו בכל סחר חליפין, על בסיס מה שהציבור מאמין שהם שווים בעיניו, אחרת הם חתיכות נייר או פיסות ברזל בערך החומר ממנו הם עשויים.

על כסף חלים 2 כוחות משפיעים עיקריים:

1. כמות הכסף הנדרשת כדי לקיים השקעה אחרת הם עומדים בחשבון כחיסכון, וכפועל יוצא היא הריבית שמקבלים על השקעת הכסף

2. כוח הקניה שלהם, אחרת נצטרך כמות מאוד גדולה מהם כדי לקנות מוצר כלשהו, פרמטר זה מושפע מהאינפלציה ששוחק מערך הכסף או לחלופין מדיפלציה שמעלה בערך הכסף

כאשר אדם חוסך כסף מזומן בחשבון הבנק או מתחת למזרן, מבלי להיות מודע לכך כמות הכסף אולי עולה בכל חודש אך אם כוח הקניה שלהם יורד, כמוהו כעמידה במקום

כך למעשה משקיע שוקל איך להשקיע את הונו על מנת שלא יפסיד את ערך הכסף בזמן שהוא חוסך, או ממתין להשקעה כלשהיא אליה מלכתחילה החל לחסוך.

נבחן אלטרנטיבה מבין אינסוף אפשרויות:

אפיק השקעה: נדל"ן

העסקה: רכישת דירה להשקעה

סכום העתיד לשמש את הרכישה (הון הרוכש): 300,000 ₪

שווי הנכס: 600,000 ₪

הכנסות הנכס: 2,200 ₪

בעסקה זו שמוצעת להלן, אם הרכישה תתוכנן באופן מאוד מסוים (תלוי במס' גורמים לפיהם תורכב העסקה) היה יכול להניב תשואה מצרפית עודפת *אחרי המימון* של כ-1500 ₪ לחודש . כלומר 300,000 שהיו "יושבים" בבנק על פי חלופה זו מייצרים 1500 ₪ עודפים בכל חודש שישמשו לחיסכון, בדרך זו נוכל להגיע ליעד החיסכון בהרבה פחות זמן משתכננו. לזה אפשר לצרף גם את פוטנציאל החיסכון העודף שאנחנו מפנים לטובת חיסכון, אלא שהיעד יושג במהירות רבה יותר.

כפי שהסברנו בהתחלה, מכיוון שכידוע שווי הכסף שוחק בערכו עם הזמן (שזה נובע מסיבות מיקרו ומאקרו כלכליות), הדוגמא המובאת לעיל באה להראות אלטרנטיבה אחת מבין רבות איך לשמור על ערך הכסף מפני שחיקתו בזמן החיסכון, כאשר אפיק ההשקעה בנדלן מהווה חשיפה נמוכה מאוד לסיכון, ויעילה עד מאוד למטרות החוסך.